רימון הוא גם אחד משבעת המינים, ומסמל יופי, שפע ופריון. אך מעבר לכך, מדובר באחד הפירות הבריאים ביותר. ואפילו לא חייבים לחכות לראש השנה כדי לאכול אותו.
היתרונות הבולטים של הרימון
נוגד חמצון: הפיגמנטים האדומים שלו עשירים בפיטוכימיקלים, נוגדי חמצון חזקים ביותר, המסייעים לגוף במלחמה נגד רדיקלים חופשיים, שהם חומרים מחמצנים שאליהם אנו חשופים מדי יום כמו זיהום אוויר, עישון, פיח וחומרי הדברה שונים, מוצרי מזון מסוימים וגם קרינת השמש.
מצב של עודף רדיקלים חופשיים תורם להתפתחות מחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, סרטן, טרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם, קטרקט, אלצהיימר והאצת תהליכי הזדקנות. הפיטוכימיקלים הבולטים ברימון הם אנתוציאנינים, הפיגמנטים האדומים המקנים לו את צבעו העז, וכן טאנינים, שיחד עם פיטוכימיקלים נוספים ברימון מספקים לו סגולות בריאותיות מרשימות.
עשיר בפוליפנולים: הם בעלי השפעה על עיכוב גדילת תאי סרטן שונים וכן מניעת טרשת עורקים, שיפור זרימת דם, הורדת רמות LDL (הכולסטרול "הרע") והורדת לחץ דם. מחקר שהשווה את הפעילות האנטי חמצונית של מיץ רימונים, לעומת תה ירוק ויין אדום (שנחשבים כנוגדי חמצון טובים), מצא כי למיץ רימונים יש יכולת אנטי חמצונית גבוהה פי שלושה.
"מחקרים בתחום הסרטן הראו שלפרי יש השפעות אנטי-גידוליות בסרטן הריאות, השד, הערמונית, העור והמעי הגס. מחקרים נוספים בבעלי חיים מצאו שרימון עוזר להאט את צמיחת הגידול בשלבים המוקדמים של סרטן הכבד"
בנוסף לפוליפנולים, מכיל הרימון ויטמין C, E, B, חומצה פולית, ויטמין K, אבץ ואשלגן.
ויטמין C: מסייע לתפקוד מערכת החיסון, להפחתת הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי וסרטן ובהאטת תהליכי הזדקנות. ויטמין C נחוץ ליצירת החלבון קולגן, רכיב חיוני ברקמות החיבור בגוף, שיש לו תפקיד משמעותי בריפוי פצעים. בנוסף, הוויטמין משפר ספיגה של ברזל ובכך מסייע במניעת אנמיה.
ויטמין E: נוגד חמצון חשוב המסייע להפחתת הסיכון למחלות לב.
ויטמינים מקבוצת B: חיוניים לפירוק שומנים וחלבונים ולפעילות המערכת העצבית.
ויטמין K: חיוני לקרישת הדם ותורם לחיזוק העצם.
חומצה פולית: חיונית לפעילות תקינה של מערכת העצבים ותורמת להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, להפחתת הסיכון לסרטן ועשויה לסייע בשמירה על תפקוד המוח ועל חוזק העצם.
אשלגן: מינרל הכרחי לתפקוד תקין של כל תאי, רקמות ואיברי הגוף, התורם לבריאות העצם וחשוב לתפקוד השרירים, חשוב לשמירה על לחץ דם בריא ולהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.
אבץ: מינרל חיוני לפעילות מערכת החיסון ולריפוי פצעים.
בנוסף, רימונים דלים בקלוריות ושומן אך עשירים בוויטמינים ובמינרלים. הם מכילים גם מעט חלבון, עשירים גם בתרכובות פנוליות, המסייעות בירידה במשקל ובסיבים המווסתים את הרעב והתיאבון. 100 גרם גרגירי רימון (כחצי רימון קטן) מכילים כ-19 גרם פחמימות ולכן מומלץ לאכול אותו במידה.
לחולי סוכרת מומלץ לבחון את ההשפעה של הרימון ברמה האישית ולהבין כיצד הוא משפיע על ערכי הסוכר בגוף.
פרי רימון ממוצע (282 גרם) אחד מכיל: 234 קלוריות, 4.7 גרם חלבון ו-3.3 גרם שומן.
מסייע בשיפור פעולות עיכול, מונע זיהומים
הרימון נחקר בקשר לתרומתו למחלות מעי דלקתי כגון קרוהן וקוליטיס. ריבוי הסיבים התזונתיים ברימון תורם לסיוע בשיפור פעולות עיכול.
מחקרים בתחום הסרטן הראו שלפרי יש השפעות אנטי-גידוליות בסרטן הריאות, השד, הערמונית, העור והמעי הגס. מחקרים נוספים בבעלי חיים מצאו שרימון עוזר להאט את צמיחת הגידול בשלבים המוקדמים של סרטן הכבד.
שמן זרעי רימונים מכיל למעלה מ-60% חומצת שומן לינואלית המגבירה את גמישות העור ועשויה להיטיב עם מצב העור. צריכת שמן זה חיונית לשמירה על מראה צעיר ורענן. כמו כן, הוא מכיל כמות גדולה של אומגה 5, שהיא חומצה שומנית בלתי רוויה, בעלת יכולת נוגדת חמצון מהגבוהות בטבע.
יתרונות בריאים גם במיץ
להבדיל מההמלצה הגורפת לצרוך פירות בשלמותם ולא לסחוט אותם למיץ, נראה כי אצל הרימון יש יתרון בסחיטתו. רוב הרכיבים הבריאים (נוגדי החמצון) של הרימון נמצאים באזור הקליפה, ובתהליך הסחיטה משתחררים אותם רכיבים מהקליפה, וניתן ליהנות מהם בריכוז גבוה הרבה יותר. למיץ יש כנראה גם השפעות על מערכת החיסון במניעת זיהומים.
עם זאת, מיץ רימונים יכול גם להזיק. יש בו ריכוז גבוה של חומצה אוקסלית, ולכן אנשים הסובלים מבעיות של אבנים בכליות צריכים להמעיט בשתייתו. גם אנשים הסובלים מעצירות כרונית או מבעיות במערכת העיכול (דלקות, פוליפים, חסימת מעיים), צריכים להיוועץ בדיאטנית או ברופא לפני אכילת רימון.
רימון עלול גם להתנגש עם פעילותן של תרופות רבות לרבות סטטינים – תרופות להפחתת כולסטרול, תרופות מסוג מעכבי ACE וקומדין. לכן, מי שנוטל תרופות ומבקש להתחיל לצרוך כמויות גדולות של רימון, צריך להתייעץ עם הרופא.
כמו כל מזון אחר, אין להגזים בצריכת רימון, אלא להשתמש בו בתבונה במסגרת תזונה מאוזנת ומגוונת.
הכותבת היא דיאטנית קלינית לאומית שירותי בריאות